בולימיה

מהי בולימיה?

בולימיה היא הפרעת אכילה. אנשים החולים בבולימיה צורכים כמויות גדולות של אוכל בזמן קצר (בדר"כ בפחות משעתיים). התקפי האכילה האלו נעשים בדר"כ בחשאי והם כוללים מאכלים בעלי ערך קלורי גבוה, בעלי פחמימות רבות- מאכלים שניתן לאכלם במהירות, כמו גלידה, סופגניות, ממתקים, פופקורן ועוגיות.

לאחר התקפי האכילה, רוב הבולימים (80-90 אחוז לערך), "מטהרים" את גופם מהקלוריות ע"י הקאה או שימוש בחומרים משלשלים.מספר נמוך של חולי בולימיה פונה לשיטות אחרות לסילוק הקלוריות כמו פעילות גופנית מוגברת או צום. כמה מהבולימים משתמשים בצירוף של כמה שיטות "טיהור". אלו הפונים לצום קיצוני והקאות יכולים לסבול גם מאנורקסיה וגם מבולימיה. זהו שילוב מסוכן במיוחד של הפרעות אכילה. השימוש בהקאות ע"י בולימים יכול בקלות להפוך ממכר. למרות שבאינסטינקט הראשוני הם יכולים לעשות זאת על מנת להפטר מקלוריות מיותרות, לאחר מכן פעולה זאת נהיית סוג של ביטחון. הם פוחדים להפסיק בגלל הפחד שהרגלי האכילה שלהם ייצאו משליטה וללא השימוש בהקאות, הם יהפכו לבעלי משקל חריג מדי.

בדר"כ, התנהגות כזו לא מובילה להורדה במשקל המצופה. גופם פשוט מסתגל. דבר זה יכול להוביל את הבולימים לפנות לאמצעי טיהור יותר מסוכנים וקיצוניים.

מי סובל מבולימיה?

בולימיה בדר"כ מופיעה בגילאים 12 עד 21. התופעה קיימת אצל שני המינים, אבל נפוצה יותר אצל נשים. רובם שומרים על משקל גוף תקין, אבל חלקם חווים עליות וירידות משמעותיות במשקל. הבולימית הטיפוסית היא אישה, לבנה, רווקה, תלמידה בתיכון או סטודנטית באוניברסיטה.

קטגוריה נפרדת של סובלים מבולימיה הם ספורטאים העוסקים בפעילויות ספורטיביות בעלי תנאי משקל מחמירים כמו התעמלות, בלט, אגרוף וכדומה.

ההשלכות הרפואיות של בולימיה

בולימיה מאוד מזיקה לגוף. המצב הרפואי המדויק תלוי במידת ה"טיהור" ואורך הזמן שבה השתמש החולה. הקאה חוזרת ונשנית גורמת לאיבוד גדול של מים (דבר הגורם להתייבשות) ואיבוד מינרליים כמו אשלגן ונתרן (דבר הגורם לחוסר איזון), כמו כן לטראומה. בנוסף, הקאה יכולה לגרום נזק לגרון, לושט ולקיבה (אולקוס). בנוסף, היא גורמת נזק לשיניים בגלל החומצה היוצאת מהבטן בזמן ההקאה. שימוש יתר בחומרים משלשלים גורם לאיבוד נתרן ואשלגן (מוביל לסיכון גבוה לנזק ללב), כמו כן בעיות תפקוד במעיים.

בדומה לחולים באנורקסיה, רבים מחולי הבולימיה סובלים מדיכאון קליני, מתח, אובססיביות גבוהה ובעיות פסיכולוגיות נוספות. בעיות אלו, מציבות אותם בסיכון גבוה להתאבדות.

מהו הטיפול לבולימיה?

בדומה לאנורקסיה, בולימיה היא בעיה פסיכולוגית בעלת השלכות קשות. לכן, הטיפול בבולימיה כולל טיפול בצרכים הפסיכולוגיים של האדם כמו כן הצרכים הדיאטטים שלו, במטרה להחזיר את דפוס החשיבה לנורמה ולהביא את האדם לחשיבה נכונה לגבי דיאטה ואיבוד משקל.

בדומה לטיפול באנורקסיה, הטיפול בבולימיה בדר"כ נעשה ע"י צוות של רופאים, דיאטנים ופסיכיאטריים, אשר נותנים הערכת מצב לאדם ונותנים לו טיפול הולם. בקצרה, בולימי חייב ללמוד דרכים בריאות יותר על מנת לאכול ובו זמנית לשלוט במשקלו. הוא חייב ללמוד שאוכל טוב ודיאטה בריאה לא יהפכו אותו לשמן. בנוסף, הוא חייב להבין ולהתמודד עם הסיבות שגרמו לו לאבד שליטה מלכתחילה.

סימני אזהרה לבולמיה

אם אתה חושב שאחד מיקירייך אולי נמצא בסכנה מבולמיה, לפנייך כמה סימני אזהרה:

1. העלמות כמויות גדולות של אוכל בתקופות זמן קצרות או עדות של עטיפות ואריזות מזון ריקות מסמנות צריכת כמויות גדולות של אוכל.
2. עדות להתנהגויות "טיהור", כוללת טיולים תדירים לחדר השירותים אחרי ארוחות, סימנים או ריחות של הקאה, נוכחות של עטיפות או חבילות של חומרים משלשלים.
3. פעילות גופנית מוגזמת לתחושה של שריפת קלוריות הנעשית גם בתנאים כמו מזג אוויר בעייתי, עייפות, מחלה, או פציעה.
4. התנהגות בלתי רגילה ו/או גישה המצביעה על כך שאיבוד משקל, דיאטה ושליטה על אוכל נעשים מדאיגים במיוחד.
5. נפיחות בלתי-רגילה של הלחיים או תחום לסת. שינוי צבע או כתמים בשיניים.
6. תמיד זוכר שרוב מעשי הבולימיה נעשים בחשאי או בקרבת אדם קרוב מאוד בלבד.

כיצד משפחה וחברים יכולים לעזור?

1. בולימיה היא מחלה רצינית.אל תחכו שהיא פשוט תחלוף או נסו לטפל בה בעצמכם. במקום, חפשו עזרה מקצועית בהקדם האפשרי.
2. אם אתם חושדים שאדם הקרוב אליכם חולה בבולימיה, אמרו לו שאתם מודאגים לגבי המצב הבריאותי שלו והציעו ללוות אותו לבדיקה אצל הרופא. חפשו מרפאות המטפלות בהפרעות אכילה בספר הטלפונים שלכם. בנוסף, בהרבה מהאוניברסיטות נמצאות קבוצות תמיכה לאנשים עם הפרעות אכילה.
3. היו תומכים ואל תשפטו את האדם. זכרו, לבולימיה אין שום קשר לחולשה אישית או תאווה- היא בעיה פסיכולוגית. בולימיה יכולה לקרות גם לך.